גאלִיבּ - תרגום זמני תמיד

   
חלק גדול מתרגום אינו אלא אמנות ההכרעה. היכולת לוותר על משמעויות והדהודים מסוימים לטובת אחרים, היכולת להקריב חלקים מהמקור לשם העברתו לשפה אחרת. לעתים ההכרעה מסתכמת בבחירה בין גרימת עוול לקוראים לגרימת עוול למקור (כדוגמת ביהרי, שבתרגומו בחרתי לעשות לו עוול, לטובתם של הקוראים). שיריו של גאליב לעומת זאת, מסכלים כך נדמה כל אפשרות להכרעה, האידיומטיות העזה ומורכבות הרעיונות שבהם מבטלת באחת כל ניסיון להתמקד במשמעותן של המילים הבודדות, והניסיון לתרגם את רמות המשמעות שמעליהן - כדוגמת הצרפים הסמנטיים, השורה השלמה או בית השיר כולו - גם הוא אינו מספק, ומותיר תחושה מרה שרב מדי אבד מן המקור. אך עם זאת, תחושת ההחמצה מזכירה במעט את חוויית הקריאה במקור, שגם היא מהתלת בקורא, ולעולם אינה בטוחה וּודאית. נדמה לכן שכל עיסוק בגאליב (בין בקריאה ובין בתרגום) מסב הנאה הכרוכה תמיד בתסכול ובתחושת כשלון - כמרדף אחר אותו אהוב בלתי מושג, מושא שיריו.
אין בידי עדיין פתרון לבעיה, ואיני בטוח כיצד יש לתרגם את גאליב, משורר שקוראיו הנאמנים ממשיכים למצוא משמעויות ומעמקים חדשים עם כל קריאה בשיריו. להלן כמה משיריו בתרגום (תמיד זמני) מאוּרְדוּ.

      

ראשון, הבית הפותח את גאזאל מספר 219 באסופת שיריו (dīvān-e ghālib). כל מי שמכיר את גאליב במקור מדקלם בעל-פה את בית השיר הבא:

hazāroṃ khvāhiśeṃ aisī ke har khvāhiś pa dam nikle

bahut nikle mere armān lekin phir bhī kam nikle

 

תרגום מילולי:

hazāroṃ khvāhiśeṃ aisī 

אלף מאוויים/ערגות/תשוקות כאלה

ke har khvāhiś

שכל מאווה/ערגה/תשוקה 

pa dam nikle

ממנו/עליו יוצאת הנשמה

bahut nikle mere armān 

הרבה יצאו תשוקותי/רצונותי/נסיונותי

lekin phir bhī kam nikle

אך למרות זאת מעט יצאו

 
הערות למילים ולביטויים:

הצירוף dam nikle פירושיו "להוציא את הנשמה", "למות מאהבה", "לתת את החיים".
הפועל nikalnā, החוזר בשיר בהטיה - nikle, מופיע בכל פעם במשמעות מעט שונה. פירושיו השונים הם "יוצא", "מתממש", "מבוטא", "מתגשם".
המילה armān פירושיה "תקווה", "תשוקה", "נחישות", "חרטה".

תרגום זמני:
 

אלפים מאוויי הנפש, וכל אחד חיים שלמים דורש

בכל כוחי ניסיתי, אך דבר כמעט לא התממש

 אפשרות אחרת (בשימור החזרה המקורית על הפועל nikle ובשינוי קל במשמעות):

אלפי ערגות כאלה, ולכל אחת יש להוציא את הנשמה

רבות הוצאתי תשוקותי, אך כמעט שלא יצאו בכלל

 

*

ביתו השמיני של אותו הגאזאל, אף על פי שאינו פשוט כלל, נכון להתמסר לתרגום מעט יותר מקודמו:

muhabbat meṃ nahīṃ hai farq jīne aur marne kā

usī ko dekh kar jīte haiṃ jis kāfir pa dam nikle  

 

תרגום מילולי:

muhabbat meṃ nahīṃ hai farq 

באהבה אין הבדל

jīne aur marne kā

של לחיות ולמות

usī ko dekh kar jīte haiṃ 

הוא שמשרואים אותו חיים

jis kāfir pa dam nikle  

אותו כופר שעליו/למענו יוצאת הנשמה/נותנים את החיים/מתים מאהבה

הערות למילים ולביטויים: 

אנו פוגשים כאן שוב בצירוף pa dam nikle ובסופו בפועל nikalnā, שבהטייתו - nikle, משמש כחרוז החוזר בגאזאל.

 
תרגום זמני:
 

באהבה אין כל הבדל בין חי למת

זה שלראותו חיים, הוא הכופר שלמענו הנשמה יוצאת

הערה למשמעות:

האהוב הבלתי מושג משמש בשירה הסופית המוסלמית כסמל לאל, המעורר במאמין אהבה אובדנית ומשוגעת (גאליב אף מכנהו כאן "הכופר", אולי כדי להקצין ביתר שאת את חמקנותו מהעולם הנגיש לאדם).

האזינו לבתי השיר בביצועה רב העוצמה של שוּבְּהָה מוּדְגָל (מתוך סרטו היפה של סוּדְהִיר מִישְרָה הקרוי על שם הגאזאל)

 
*

ולסיום, הנה בית שיר מפורסם הפותח גאזאל אחר (שאינו מופיע באסופה שלעיל), ומציע תיאולוגיה מפתיעה מעט:

dahr juz jalwa-e yaktāi-e māshūq nahiṃ  
ham kahaṃ hote agar husn na hotā khud bīn

     

הערות למילים ולביטויים:

dahr - "זמן", "נצח", "העולם", "היקום", "הקיום" 

juz - "מלבד", "ללא"

jalwa - "הדר", "הוד", "תפארת האל"

yaktāi-e māshūq - "האהוב היחיד", כלומר האל

nahiṃ  - "אין"

ham kahaṃ hote - "איפה היינו", "מה היה עלינו"

agar  - "אם" 

husn - "יופי"

na hotā - "לא היה", "לא התקיים" 

khud bīn - מילולית "התבוננות עצמית", פועל מורכב שמשמעותו בפרסית היא "אגוצנטריות", "התעסקות עצמית"

תרגום זמני:

אין הקיום, אלא מתפארת האהוב העליון
מה היה גורלנו, לולא התהדר ביופיו?

 

הערות למשמעות:

השיר נשען בבסיסו על תפיסה מוסלמית לפיה האל מתגאה ביפי בריאתו ולכן ממשיך לקיימה. למלה המתורגמת כאן "התהדר" יש במקור מובנים של אגוצנטריות ויוהרה הנחשבים שליליים אצל בני אדם (שאפסיותם זוכה בשיר לתיאור הולם ומשלים).

*

מִירְזָה אָסָדוּלָה חאן גאליב (1869-1797) מביט בתרעומת מוצדקת

* בתודה מיוחדת לפרנסס פריצ'ט.